שלום לך,
אפתח ראשית בלהתייחס לתופעה של הטיקים. טיקים הן מעין תנועות קצרות החוזרות על עצמן שוב ושוב. ישנם טיקים קוליים, כגון כחכוח, שיעול, השמעת קול או הברה, וישנם טיקים תנועתיים, כגון מצמוץ, משיכה באף, הטיית הצוואר, סיבוב כתף וכד'.
הטיקים הם תופעה נוירולוגית גופנית, אשר ככל הנראה גם יש לה בסיס גנטי. עם זאת קשיים רגשיים, ובייחוד חרדה, מתח וגם חולי משפיעים עליהם. כך שבהחלט יתכן שהמתח המסוים בו היא נמצאת בחודשים האחרונים, הוביל להיווצרות התופעה.
מרבית הטיקים נמשכים רק לפרק זמן מסוים, החל ממספר שבועות ועד למספר חודשים, ואז חולפים. ילדים גדולים יותר יכולים לספר שהם חשים מעין תחושה של חוסר נחת באזור בו קיים הטיק, וביצוע הטיק משקיט את תחושת חוסר הנחת, עד לפעם הבאה. אולם בכל מקרה, אין זו תנועה רצונית. חשוב לדעת שלרוב הטיקים חולפים מעצמם. כך שבשלב זה נראה שאין צורך בהתערבות כלשהי סביב הטיקים.
עם זאת, חשוב להתייחס לנסיגה ביכולת שלה להישאר לבד אצל חברות או עם אחיה. השלב הראשון הוא לנסות ולהבין מה הוביל לכך. מדוע לדוגמא זה קשור לדלקת הריאות בה חלתה? האם בזמן המחלה חשה לא בטוחה להישאר עם אחרים מלבדכם?
בכל מקרה, שני דברים מרכזיים כרגע לדעתי. הראשון, לאפשר לה את מה שזקוקה לו כרגע. כלומר, אם כרגע היא זקוקה יותר לקירבה שלכם, ופחות מעדיפה להישאר לבדה אצל חברות או עם אחיה, נסו לאפשר לה זאת ככל שניתן. שכן היא מסמנת בכך שהיא זקוקה לכם כדי להשיב לה מחדש את תחושת הביטחון שאבדה לה. יש להניח שהיא תזדקק לכך רק לפרק זמן מסוים, ובהדרגה ביטחונה הקודם ישוב.
הדבר השני הוא שכאשר יראה לכם שהיא פחות חוששת, ומוכנה יותר להתנסות מחדש בהתרחקות מכם, נסו לעשות זאת בהדרגה. לדוגמא, הציעו לה להישאר עם אחיה רק לעשר דקות עד אשר תקנו משהו מהמכולת ותחזרו. או לכו איתה לחברותיה והישארו שם, אולם תצאו לעשר דקות, בידיעתה כמובן, ותחזרו. תרגולים קצרים אלה אשר ילכו ויתארכו בהדרגה, יאפשרו לה להתנסות במנות הולכות וגדלות מחדש בחוויה של נפרדות.
במידה ותרגישו שאין שינוי עם הזמן, אני מציעה לכם לפנות לפסיכולוגית ילדים לשם התייעצות, כדי להבין יותר לעומק את השינוי הרגשי, ואת הדרכים להתמודד עמו ולסייע לבתכם.
עינת
