נושא: לא מסוגל ללמוד מה שאני חייב

היי עינת,
אני סטודנט בן 22 והגעתי למאמר שלך על הפרעת קשב וריכוז לאחר שחיפשתי בגוגל את המאפיין המעצבן (והכי בעייתי מבחינתי מאז שהתחלתי לימודים אקדמיים), שזה האפשרות הבלתי תיאמן ללמוד, לקרוא ולעשות כל דבר שבעולם חוץ ממה שאני חייב ללמוד כרגע - כמו שניסחת בצורה משעשעת אך כל כך נכונה תחת המאפיין הראשון של ADD (שזה אכן מה שכתוב לי במסמכים הרפואיים). כדי להבין עד כמה המצב אבסורדי אני אתן דוגמא קטנה: בתקופה שלמדתי לבגרות בהיסטוריה (עשיתי את כל הבגרויות באקסטרני) הייתי יכול לקרוא - גם אז לא ממש ברצף ובלי חולמנות, אבל עדיין - מאמרים, כתבות ואפילו ספרים על נושאים היסטוריים, לפעמים כמעט חופפים לחומר שאני אמור ללמוד, ולא לפתוח פעם אחת את הספר של הבגרות עד כשבוע לפני הבחינה. בהתחלה חשבתי שאולי זה סוג של עצלנות או מרדנות או סתם טיפשות מסויימת, אבל לאחרונה נודע לי שזה אחד המאפיינים של הפרעת קשב וריכוז. האמת היא שההפרעה שלי זה עניין די מורכב.. אני בטיפולים (עם הפסקות) בערך מגיל 4 או 5 ועד היום הרופאים לא יודעים בדיוק מה הבעיה אצלי. עברתי אינספור בדיקות (EEG, MRI , בשינה, בעירנות, בעמידה על הראש... כל פעם היו תוצאות שונות) ומבחנים וקיבלתי סוגים שונים של כדורים שלא עזרו, בגלל שמגיל מאוד קטן יש לי סוג של טיקים (אבל לא בסגנון של הטיקים "הרגילים" שחושבים עליהם) שמלווים בחולמנות די קשה וניתוקים (אם כי ככל שגדלתי שלושת הבעיות הללו די נחלשו), הרופאים חשבו עד לפני כמה שנים שאולי יש לי אפילפסיה. הם שללו את זה סופית רק כשהייתי בן 19. יש גם את העניין שכנראה יש לי גם חרדות כלשהן ולכן הפנו אותי תקופה מסויימת לפסיכולוג ופסיכיאטר. בקיצור, כרגע אני נמצא (שוב..) בטיפול אצל נוירולוג שלראשונה החליט להתעלם משאר הבעיות הנלוות ולנסות סוף סוף לתת לי ריטלין. זאת מכיוון שהבעיה המרכזית שפניתי אליו לגביה היא מה שכתבתי בתחילת דברי - חוסר היכולת להתרכז במה שאני *צריך* ללמוד וגלישה כמעט בלתי נשלטת לדברים אחרים. כי אם את הבגרויות עברתי בסופו של דבר בהצלחה, לימודי ההנדסת תוכנה המפרכים והאינטנסיביים זה כבר סיפור אחר לגמרי.. כרגע אני בחופשה אקדמית שלקחתי לאחר שלצערי לא הצלחתי ללמוד והבנתי שאין טעם בכלל לגשת למבחנים. אז כרגע אני לוקח כבר כמה שבועות ריטלין, וחוץ מתופעות לוואי לא נראה שזה עוזר לי במשהו. אני מרגיש כבר מתוסכל וחסר אונים מכל זה.. אבל אני אשמח לשמוע את דעתך.
נ.ב. את שאר המאפיינים שכתבת שיש למי שסובל מADD דווקא אין לי. יש לי משהו קצת שונה כלומר שאם שני אנשים ידברו איתי במקביל או למשל תהיה טלוויזיה דלוקה ומישהו ידבר איתי תוך כדי, אז או שאצליח להתרכז אך ורק באחד מהם או שלחלופין לא אבין אף אחד. יש עוד כמה תופעות מוזרות כמו למשל אם אני אעשה משהו "על אוטומט" (כמו לחפוף את השיער) ואחלום תוך כדי, אני לפעמים לא אזכור אם עשיתי את זה או לא. או למשל שאני אקרא שורה או פסקה ואחזור עליה כמה פעמים למרות שהבנתי כבר בפעם הראשונה וכו' כו'
סורי על החפירה אבל זה חשוב

הי,

אני יכולה להבין את התסכול שאתה נמצא בו כרגע - עברת הרבה מאד שנים של ניסיונות אבחון, ואבחנות שיש להן מאפיינים משותפים להפרעת קשב וריכוז. ונראה שגם כעת אתה מעלה סימן שאלה אם זו האבחנה הנכונה.

אני לא יכולה להתייחס לאבחנות הקודמות שעלו, אלא רק לאפשרות של הפרעת קשב וריכוז. תיארת קושי להתרכז במה שאתה צריך, כלומר בלהפנות את משאבי הקשב למשימה שאתה נדרש לה, שלא בהכרח יש לך מוטיבציה לעשות אותה (בניגוד למשל לספרים שלא היו בתכנית הלימודים, או כל דבר אחר). זהו בהחלט מאפיין מרכזי של הפרעת קשב וריכוז. כמו כן כתבת בהמשך על מוסחות (כשאתה עושה משהו על אוטומט, או קושי להמשיך את משימת הקריאה ולעבור למשפט הבא).

נראה שכדאי לתת צ'אנס לטיפול התרופתי כדי להבין אם הוא אכן נותן מענה (ואז זה גם נותן תשובה אבחנתית, אם כי יתכן ש ADD זה לא הדבר היחיד הקיים ואולי ישנה אבחנה נוספת במקביל). האם התחלת את הריטלין עוד בזמן שלמדת או רק לאחר שהתחלת את ההפסקה מהלימודים?

במידה והתחלת את הריטלין רק לאחר ההפסקה, אז יתכן שלא יהיה פשוט לאמוד את ההשפעה שלו, אם המשימות היום יומיות שלך הן שונות מהמשימות האקדמיות שבהן עיקר הבעיה.

במידה והתחלת את הריטלין עוד בזמן הלימודים, חשוב שתנסה לבחון במה הרגשת את ההשפעה שלו. האם למשל כן הצלחת להתרכז טוב יותר בחומר הנלמד, אך עדיין לא הצלחת להתארגן עם כל משימת הלמידה וארגון החומר? או האם הרגשת שאתה כן לומד טוב יותר, אך לא הצלחת במבחן?

האבחנות האלה הן חשובות. שכן, אם למשל הרגשת שאתה כן מצליח להיות עם חומר הלימוד מבלי לגלוש לדברים אחרים, אך עדיין לא מצליח לארגן טוב את חומר הלימוד וזמני הלמידה, זה מעיד על כך שהריטלין כן מסייע בתהליכי הקשב והריכוז, אך נדרשת עזרה נוספת אחרת סביב דפוסי עבודה והתארגנות. שכן, אצל אנשים עם הפרעת קשב וריכוז שלא טופלה בגיל צעיר, מתקבעים דפוסי עבודה לא מאורגנים ולא יעילים, אשר מקשים עליהם להצליח גם לאחר שהם נוטלים טיפול תרופתי. לכן, במקביל לטיפול התרופתי חשוב לפנות לטיפול רגשי אשר מסייע ברכישת דפוסים יעילים יותר.

ואם לעומת זאת גילית שאת כן לומד טוב יותר למבחנים, אך עדיין נכשל בהם, זה כבר יכוון לבדוק כיוון אחר – למשל אפשרות של הימצאותה של חרדת מבחנים לצד הפרעת הקשב והריכוז. הרבה פעמים זה בא ביחד, שכן תלמידים או סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז, שחשים חוסר ביטחון לגבי תהליך הלמידה הלא יעיל שלהם, מפתחים הרבה פעמים חשש מהמבחנים עצמם.

הייתי מציעה לך לכן לנצל את החופשה הלא רצויה שלקחת, כדי להתחזק ולהתארגן לקראת שנת הלימודים הבאה. שכן, נראה שאם עברת את הבגרויות בהצלחה, גם תוכל לעמוד בהצלחה בתואר האקדמי, אך זה בהחלט מורכב יותר ודורש התארגנות טובה יותר.

ראשית הייתי מציעה לך לפנות לטיפול רגשי, אשר ייגע בחוויית הלמידה שלך שנוצרה לאורך השנים – תסכול, ייאוש, חוסר ביטחון וכד'. ואשר יסייע לך לראות באופן יותר ברור את כישורייך לצד קשייך, ולגבש תחושת יכולת גבוהה יותר.

שנית, הייתי מציעה לך לפנות להוראה מתקנת. זהו תחום אשר מקנה אסטרטגיות ומיומנות למידה, שמטרתן לסייע בשיפור התפקוד הלימודי. בדרך זו תוכל להבין באופן ספציפי יותר את קשייך הלימודיים, וכן למצוא להם מענה.

הן לקראת טיפול רגשי והן לקראת הוראה מתקנת, חשוב שתכין לעצמך רשימה ארוכה ומפורטת של הקשיים שאתה חש, כדי להצליח לתת להם מענה בטיפולים אלה.

עינת

אוקיי.. דבר ראשון תודה על התשובה.
אני רק רוצה להעיר כמה הערות על מה שכתבת:
1. אני מתקשה מאוד להפנות את משאבי הריכוז לא רק לדברים שאין לי מוטיבציה ללמוד, אלא גם לדברים שבאופן כללי די מעניינים אותי (בכוונה נתתי לך את הדוגמא מתקופת הבגרות בהיסטוריה) או שאפילו לא ממש מעניינים אבל אני מאוד רוצה לדעת אותם. ברגע שאני חייב/צריך ללמוד משהו, אני אוטומטית מתקשה מאוד לא רק להתרכז בו אלא אפילו להביא את עצמי לנסות ללמוד אותו, כאילו יש לי פתאום מין דחף לעשות משהו אחר (את תיארת את זה בעצמך במאמר שלך). זה פשוט מטריף אותי. בהקשר הזה אני חושב שכדאי לציין שזה קורה בעיקר כשאני מחובר לאינטרנט. אם אני נמצא במקום שאין אפשרות לגלוש בו או כשאני עם המשפחה ששומרת שבת - אז דווקא אני קצת מצליח להתרכז. כלומר האינטרנט מהווה הסחה משמעותית בשבילי, גם אם לא יחידה (גם רעשים ברקע - כמו אנשים שמדברים בקול או טלוויזיה דלוקה - מפריעים לי מאוד וקוטעים/מבלבלים את המחשבה שלי).
2. אמנם התחלתי לקחת את הריטלין רק לאחר שלקחתי את החופשה, אבל גם בזמן הזה לקחתי על עצמי ללמוד תאוריה ועוד איזה קורס שאני רוצה ללמוד בלי קשר לתואר, וכרגיל הבעיות שתיארתי בסעיף הקודם התחילו גם לגבי הלימודים האלה.
3. אין לי שום בעיה לארגן את החומר או להצליח במבחנים. אם כבר להיפך. אני הצלחתי עד היום בלימודים יותר מרוב חבריי על אף בעיות הריכוז שאני מתאר.
4. ייתכן שהתקבעו אצלי דפוסי עבודה לא טובים, אין לי מושג. אך העניין שזה לא כזה בעיה כי עובדה שכשאני כבר מצליח ללמוד איכשהו אני דווקא לומד טוב, אולי אפילו טוב מהממוצע. ולכן אני חושב שאם תיפתר בעיית הקשב וריכוז אז גם דפוסי העבודה ישתנו לטובה.

לאחר שהבהרתי את העניינים האלה אני אשמח מאוד אם תכתבי לי הערכה חדשה למצב.
תודה רבה

הי,

אני מבינה ממה שאתה כותב שהקושי העיקרי הוא המוסחות, ולא התכנון וההתארגנות. וכאשר ישנו קושי כזה, אז באמת כפי שכתבת, ככל שיש יותר גירויים מסיחים (אפשרות גלישה לעומת שבת אצל ההורים) כך הקושי הזה גובר. משימת הלימודים היא משימה שדורשת ריכוז גבוה והפניית קשב לגירוי אחד בלבד (החומר הלימודי), ולפיכך היא נפגעת. אגב, גירויים מסיחים יכולים להיות חיצוניים אך גם פנימיים (כפי שקורה כנראה כאשר אתה מוצא את עצמך קורא שורה מספר פעמים).
דבר נוסף שעולה ממה שכתבת הוא שגם עם הריטלין נותרה המוסחות.

אני מציעה לך לכן לחזור לנוירולוג שרשם לך את הריטלין, ולתאר בפניו את ההשפעה החלקית של הריטלין. זאת על מנת שהוא יכול להעריך מחדש את המינון וכן את סוג התרופה.

עינת