שלום אירית,
נראה שבנך באמת מפוחד מאד, ולכן כמו כולנו גם מעדיף באופן מובן להימנע ממה שמפחיד אותו, ופשוט להישאר בבית הספר.
הצעת לו דברים שהם בהחלט חשובים – כיצד להרגיע את עצמו ולהסיח את הדעת מהמחשבות המפחידות, וכן הסברים שונים. אך הפחד עדיין שם...
הייתי מציעה שני דברים נוספים:
הראשון, לבקש ממנו שיספר לך בפירוט על הסרט שראה - מה היה שם, מה קרה, איפה הדברים התרחשו וכד'. האפשרות לספר על הסרט המפחיד, ובכך להפוך אותו מתמונות שנמצאות רק בתוכו למילים שגם האחרים יכולים לשמוע, יכולה פעמים רבות לעזור. שכן לעיתים כאשר אנחנו מספרים על משהו, אנחנו מגלים בעצמנו שהוא פחות הגיוני או פחות סביר שיתרחש. ובנוסף, עצם העובדה שהוא לא לבד ושאחרים יודעים ומכירים את גורם הפחד, היא חשובה.
הדבר השני – לאפשר לתקופה קצרה מצב שבו הוא אינו לבד כאשר הוא מגיע לבית. אפשר להזמין חבר שיבוא אליו אחרי בית הספר, או אולי שאת או בעלך תגיעו לקבל את פניו בצהריים לכמה ימים עד שהאחים חוזרים. המטרה בכך היא לאפשר לו לחוש שוב בטוח בבית עם חזרתו מבית הספר, כאשר הוא פותח את דלת הבית לאחר שהמשפחה לא היתה שם מהבוקר. יתכן כי לאחר מספר ימים כאלה בהם חש בטוח יותר, הפחד יחלוף בהדרגה. אפשרות נוספת היא שתהיו איתו על קו הטלפון כאשר הוא יוצא מחדרו. למשל כאשר הוא מסתובב במטבח ומחמם לו אוכל. כך הוא יחוש שהוא אינו לבד לגמרי.
במידה ודברים אלה אינם מסייעים, ובמידה והפחד אינו חולף עם הזמן ובנך עדיין חש במצוקה כאשר הוא חוזר הביתה, הייתי מציעה לכם לפנות לפסיכולוג ילדים. התייעצות שכזו תאפשר להכיר את בנך באופן רחב ומעמיק יותר, ובכך לראות האם ישנם גורמים נוספים המשמרים את הפחד.
טיפול העוסק בפחד נוגע במחשבות שעומדות בבסיס תחושת הפחד, וכן כולל התנסויות הדרגתיות בהן יש חשיפה הדרגתית לגורם הפחד.
עינת
