שלום לך,
כתבת על בתך הרבה דברים טובים – היא מקסימה, בוגרת ורוב היום היא אפילו עולה בכל על שאר הילדים. כך שנשמע שבסך הכל רוב היום התפקוד שלה תקין – גם מבחינת ההשתתפות שלה בגן וגם מבחינת ההתנהגות שלה.
לצד זאת, ציינת שכאשר היא נתקלת בילד או במעשה שמעליב אותה או מרגיז אותה, היא מבטאת סף תסכול נמוך. זה מתבטא גם בעוצמה של התגובות שלה, וגם בכך שלוקח לה זמן רב להירגע.
מהתיאור הזה של הדברים זה לא נשמע כמו הפרעת קשב וריכוז. הפרעת קשב וריכוז מתבטאת בקושי לקחת חלק בפעילות הגן לאורך זמן (בסדנת יצירה, בהקשבה למפגש), במוסחות רבה בזמן פעילויות אלה, ובחוסר ארגון (דפוסי פעולה מאד מסורבלים ומבולגנים). ולעיתים גם בחוסר שקט ובתזזיתיות רבה. זה נכון שהפרעת קשב וריכוז מתבטאת הרבה פעמים גם בסף תסכול נמוך, אבל מהתיאור שלך נשמע שלא מתקיימים הדברים האחרים. מהסיבה הזו לא נראה שמדובר בהפרעת קשב וריכוז.
הייתי מציעה לכם לבקש מהגננת שתחשבו יחד (ואפשר גם לצרף את פסיכולוגית הגן) כיצד ניתן לסייע לבתכם להתמודד עם המצבים הללו. היא זקוקה להרבה תיווך, כלומר למבוגר שבעצם יעלה בפניה את כל האפשרויות שלא עומדות לרשותה באותו הרגע ולכן היא לא יכולה להשתמש בהן.
התיווך המילולי יכול למשל לעזור לה לפתח מנעד רגשות רחב יותר. לדוגמא, כיום נראה שכל דבר פשוט מייד מכעיס אותה. אבל אפשר לעזור לה להבין שהיא נעלבה, או התעצבה, או היתה מתוסכלת ממשהו. התיווך המילולי גם יכול לעזור לה לחשוב על אפשרויות נוספות להתמודד עם מה שקרה. למשל לומר לגננת את מה שקרה, או להגיד חזרה לילד שמה שהוא אמר לא היה נעים.
אפשר גם להשתמש בחיזוקים חיוביים, בפעמים בהם הגננת רואה שהיא הצליחה להתמודד יפה עם תסכול ולא פנתה ישר לפתרון עוצמתי של כעס.
האם אתם נתקלים בהתנהגויות שכאלה גם בבית או שזה עולה רק בגן?
האבחנה הזו עשויה לעזור להבין האם בהרבה מאד מצבים בחייה סף התסכול הינו נמוך, או בעיקר במקום כמו הגן, בו ישנם ילדים רבים, וקשה לתת מענה מדויק לצרכיה ולהיות רגישים לה באופן שהיא זקוקה לו.
במידה וזה עולה גם בבית, חשוב שגם אתם תגיבו באופן דומה לזה שהצעתי לגן. כלומר, ראשית הביעו אמפתיה למה שהיא הרגישה – שאתם מבינים שהיא מרגישה כך וכך, כי קרה לה כך וכך. עם זאת לאחר מכן נסו לחשוף בפניה תגובות אפשרויות נוספות למצבים שונים.
ודבר נוסף, יכול להיות שזהו אכן קושי ספציפי שלה בעמידה מול תסכולים. עם זאת, במידה וההתנהגות זו מתקיימת גם בגן וגם בבית, וכן במידה והיא תתעצם עם הזמן, אני מציעה לכם לפנות להתייעצות עם פסיכולוגית ילדים. התייעצות שכזו שמאפשרת שיחה מעמיקה יותר להבנת המצב, גם עשויה לעזור להבין האם ישנם גורמים אחרים שהיא מתמודדת עמם כרגע (כמו הולדת אח, פרידה ממישהו משמעותי, שינוי כלשהו בחייה המשפחה, שינוי במצב החברתי וכד'), אשר מובילים לכך שהיכולת שלה לשאת תסכולים הינה נמוכה.
עינת
